הולדה בעוולה

תוכן עניינים

הולדה בעוולה נפוצה יותר בעידן המודרני רווי האמצעים הטכנולוגיים לאבחון מומים ותסמונות בעובר, כאשר קיימת בידי ההורים זכות בחירה האם להמשיך את ההריון או לסיים אותו במקרים חריגים. לעיתים, רשלנות רפואית בהריון היא הרת גורל ומובילה ללידת וולד פגוע.

מתי ניתן להוכיח שהאחריות לכך הייתה בידי הרופאים? ושמדובר ברשלנות רפואית? כל הפרטים בהמשך.

להחלטה להביא ילד לעולם ישנן השלכות רבות על רווחת חייהם העתידית של ההורים. מדובר בהשלכות הרות גורל מבחינה כלכלית, נפשית, תפקודית ועוד.

קל וחומר, כשהילד בעל צרכים מיוחדים. משום כך ישנה חובה אלמנטרית מצד הצוות הרפואי, לאפשר להורים להיות מודעים בנוגע למצב העובר שלהם במהלך ההריון, ולוודא שהבינו את המשמעות של מצבו לגבי עתידו, על מנת להגיע להחלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.

מהי הולדה בעוולה?

ישנם מקרים שבהם ניתן להוכיח שלידת ילד פגוע יכולה הייתה להימנע, בעזרת גילוי מוקדם, אך לא נמנעה, עומדים בקריטריון של תביעת רשלנות רפואית בהריון, בגין "הולדת בעוולה". מדובר במקרים בהם היילוד הגיע לעולם כשהוא סובל ממוגבלות, מום או תסמונת גנטית, שהיו קיימים טרם הלידה והיה ניתן לאתר אותם בבדיקות שונות במהלך ההריון.

הטענה כלפי הנתבע היא, שאם לא היה מתרשל בתפקידו, הילד לא היה בא לעולם, ובכך היה מונע חיים של סבל וכאב גם מההורים וגם מהילד.

בשונה ממקרים אחרים של רשלנות רפואית, לא נטען שהצוות הרפואי גרם לנזק, אלא שלא אבחן אותו בזמן, או לא מסר להורים את כל המידע הרלוונטי לגבי הפגיעה המדוברת והשלכותיה.

היעדר הגילוי המוקדם או מתן המידע, למעשה שולל מההורים את חופש הבחירה בין ההחלטה לשאת בגידולו של ילד עם צרכים מיוחדים, לבין ההחלטה לסיים את ההריון.    

ההלכה הנוכחית בעניין הולדה בעוולה

על פי פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון משנת 2012 בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה, הוחלט שלא להכיר עוד בעילת "חיים בעוולה", שאפשרה בעבר לילד פגוע בהגיעו לגיל 18, להגיש תביעת רשלנות רפואית עצמאית. במקביל, הורחבה תביעת "הולדה בעוולה" בשם ההורים, שהם הניזוקים הישירים.

ההלכה החדשה פתרה את הדילמה הערכית העומדת בבסיס תביעת "חיים בעוולה", לגבי ערך של חיים עם נכות או מחלה. מאידך, זכאותם של ההורים כאמור לא נפגעה וזכייה בתביעת רשלנות בלידה בגין הולדה בעוולה, תזכה אותם בפיצויים להוצאות הילד לכל חייו. 

ביטול "חיים בעוולה" והרחבת "הולדה בעוולה"

  • עילת "חיים בעוולה", שהייתה קיימת בישראל החל משנת 1986, שבה הוחלט לראשונה שהורים לילד פגוע יכולים לתבוע על רשלנות רפואית, קבעה שגם שהקטין יוכל לתבוע בבגרותו באופן עצמאי, כמי שנפגע. בתי המשפט לא ערכו הפרדה בין תביעת ההורים על הולדה בעוולה, לתביעת הילד על חיים בעוולה והכריעו לגביהם על פי אותם ראשי נזק.

    ביטול עילת "חיים בעוולה",  נובעת מהקושי הערכי והמוסרי, לייחס לתובע צער על כך שבא לעולם ותפיסה של עצם קיומו וחייו, כמיותרים וככאלה שלא היו אמורים לצאת אל הפועל.

    הרחבת עילת ה"הולדה בעוולה", לוקחת בחשבון שממילא צרכיו הכלכליים, הרפואיים והשיקומיים של הילד הפגוע, יפלו על הוריו גם בבגרותו.

הוכחת תביעת הולדה בעוולה

כדי להוכיח הולדה בעוולה, יש להמציא ראיות המצביעות על כך שאם ההורים היו יודעים שפרי בטנם חולה או נכה, הם היו בוחרים לבצע הפלה ולסיים את ההריון. אולם, מדובר בנושא רגיש ומורכב, שכן אין לדעת מה באמת היו ההורים מחליטים בסיטואציה כזאת (מה גם שיש אוכלוסיות הנמנעות מהפלות בכל מקרה).

על כן, גם במקרים בהם ההורים אינם יכולים להוכיח שאכן היו מחליטים על הפסקת הריון, הם יכולים להוכיח שאם היו מוסרים לוועדה להפסקת הריון, את כל המידע הרפואי אודות מצב העובר שלהם, היא הייתה מאפשרת את הפסקת ההריון, דהיינו, מכירה בכך שזה הדבר הנכון לעשות במקרה כזה. 

מקרים נפוצים של הולדה בעוולה

בין העילות הנפוצות בהקשר של הולדה בעוולה, אפשר למצוא מקרים שבהם הרופא המטפל לא הפנה את ההורים לבדיקות גנטיות טרם ההריון, לא הפנה לבדיקות מעקב בהריון כמו שקיפות עורפית, סקירת מערכות, בדיקת מי שפיר או לא מסר את מלוא המידע לבני הזוג, באשר למצב העובר.

עילות אחרות נוגעות לרשלנות הולדה בעוולה במהלך בדיקות המעקב עצמן. ביצוע או פענוח שגוי או רשלני של בדיקות, התעלמות מממצאים מדאיגים ואי הפנייה לבירור בעקבותיהם, אי המלצה על סיום ההריון בשל מצב העובר ועוד.

קושי נפשי

אחד מראשי הנזק בתביעות נזיקין בכלל ואף בתביעות רשלנות רפואית, לרבות אלה של הולדה בעוולה, הם סבל, צער וכאב, נזקים שלא ניתן להעריך בכסף.

אין ספק, שהולדת ילד עם צרכים מיוחדים, בעיקר כשניתן היה למנוע זאת, היא טראומה קשה להורים. זאת בנוסף לקושי הנפשי הכבד הצפוי להם עד ליום מותם, בעקבות הטיפול בילד מוגבל או חולה, שיפול עליהם כנטל ולעולם לא ימצה את הפוטנציאל שלו.   

מתי חלה התיישנות על תביעת רשלנות רפואית?

תביעות רשלנות רפואית בכל תחומי הרפואה, מתיישנות כעבור שבע שנים. כשנולד ילד עם צרכים מיוחדים ויש עדויות לכך שהולדתו יכולה הייתה להימנע, יש לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון, בעילת הולדת בעוולה.

עד 2012, כשהייתה קיימת עילת "חיים בעוולה", יכול היה הילד להגיש תביעת רשלנות רפואית  עצמאית בהגיעו לגיל 18 ולמשך שבע השנים הבאות, אולם כיום זה לא אפשרי.

רצוי להתחיל בהליכים בהקדם, גם מכיוון שעם חלוף הזמן, השגת הראיות עלולה להיות סבוכה יותר.  בנוסף, הגשת התביעה ללא שהות, תזרז את שלב קבלת כספי הפיצויים, החיוניים לטיפול ראוי בילד עם צרכים מיוחדים. 

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון

הצעד הראשון בדרך להגשת תביעה לבית המשפט, הוא פגישה ראשונית עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, בעל ניסיון בייצוג תובעים בתחום הרגיש של הולדה בעוולה.

לפגישה יש להביא את כל הראיות שבידיכם, שיכולות להעיד על רשלנות. עורך דין רשלנות רפואית יעריך את סיכויי התיק ויפנה למומחים רפואיים מתחום המיילדות, לבחינת פרטי המקרה ומתן חוות דעת. ללא חוות הדעת של המומחים, לא ניתן להוכיח רשלנות רפואית. 

לאחר הגשת כתב התביעה, מגיש הנתבע, שהוא המוסד הרפואי בו מועסק מי שנחשד ברשלנות, כתב הגנה ומצרף אליו חוות דעת מקצועיות נגדיות.

כשכל הראיות בידיו, בית המשפט מכריע האם אכן הנזק, במקרה זה לידת ילד עם מוגבלות או צרכים מיוחדים, נגרם בשל רשלנות הצוות הרפואי, כלומר רשלנות באבחון מצב העובר מבעוד מועד ואי עדכון ההורים. אם נקבע שכך הדבר, נפסקים לטובת התובעים כספי פיצויים.

קבלת פיצויים

גובה הפיצויים אשר נפסק לתובע על ידי בית המשפט, בתביעת רשלנות רפואית בהריון בגין הולדה בעוולה, נקבע על פי עלויות הטיפול בילד המוגבל או החולה במחלה כרונית, עד הגיעו לגיל בגרות. מדובר בהוצאות על סיעוד, תרופות, סיוע של מטפל או חונך, התאמת סביבת המגורים, נסיעות לטיפולים, כאב וסבל.

ראש נזק נוסף בהקשר של הולדה בעוולה, הוא פגיעה באוטונומיה של ההורים, מאחר שנשללה מהם הזכות להחליט, האם להביא את הילד הפגוע לעולם או לא. 

מכיוון שהבן או הבת הפגועים נותרים תלויים כלכלית בהורים גם בבגרותם, ראש נזק נוסף במקרים כאלה הוא אובדן כושר השתכרות. קצבתו החודשית של הילד הפגוע בבגרותו, הניתנת לו לכל ימי חייו,  צריכה להשתוות לשכר הממוצע במשק.

מהן העלויות של תביעת רשלנות רפואית בלידה?

הגשת תביעה לבית המשפט, כרוכה בעלויות כספיות. ההוצאה המרכזית היא, מימון חוות הדעת המקצועיות של המומחים, בסכומים שנעים בין  6,000-20,000 שקלים ויותר.

למרות שמדובר בהוצאה כבדה, כאשר כספי הפיצויים אינם מובטחים עדיין, חשוב לציין, שחוות הדעת של המומחים הן הכרחיות בתיק רשלנות רפואית ולא ניתן להימנע מהן.

תביעת רשלנות רפואית כוללת גם עלויות של איסוף מסמכים ואגרת תביעה לבית המשפט, בסכומים של בין 800-1,800 שקלים.

במקרה שבו הוכחה רשלנות רפואית ונפסקו לתובע פיצויים, הוא משלם גם את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג, בשיעור של בין 35%-25% מסכום כספי הפיצויים. במידה והתובע לא זכה בתיק ולא קיבל פיצויים, הוא פטור משכר טרחת עורך הדין.  

מתי מומלץ לפנות לעורך דין

פנייה לעורך דין רשלנות רפואית מומחה, הכרחית כבר בתחילת תהליך הגשת התביעה. עורך דין רשלנות בעל ידע וניסיון בנושא, יוכל לדעת מלימוד פרטי המקרה במפגש הראשוני, האם מדובר בתיק בעל סיכויי זכייה.

עורך הדין ייצג את התובע לכל אורך התהליך, ימציא את חוות הדעת המקצועיות ושכר הטרחה שלו, ישולם רק במקרה של זכייה בתיק ויחושב על פי גובה הפיצויים. 

משרד עורכי הדין בעפולה AS – ענבל אפללו ששי, מעמיד לרשותכם עורכי דין מומחים בתחום הרשלנות הרפואית בהריון בגין הולדה בעוולה, לייעוץ ראשוני ללא התחייבות צרו עימנו קשר 04-8331212, אנחנו כאן בשבילכם.

 

מידע נוסף

מאמרים נוספים